עוסק פטור מורשה – סעיף 13 תקנות מע”מ
מה זה עוסק פטור מורשה?
עסקים קטנים יכולים להיות מחויבים במס ערך מוסף אם הם עוסקים מורשים או פטורים ממס ערך מוסף אם הם עוסקים פטורים.
השיקול המרכזי איך לסווג עסק לפי עוסק פטור או עוסק מורשה תלוי במחזור ההכנסות השנתי שלו. נניח והתקרה לעוסק פטור היא 100 אלף ש”ח לשנה, אם העסק מקבל הכנסות נמוכות יותר אז יהיה עוסק פטור ואם העסק חוצה את התקרה אז הוא חייב להיות עוסק מורשה.
אך לכלל שהצגתי יש חריג וזהו עוסק פטור מורשה, מדובר בעסק שהיה אמור להיות עוסק פטור לפי הכלל שלמעלה אך בפועל הוא עוסק מורשה בגלל חקיקה מפלה שהתרחשה לפני קרוב ל-50 שנה.
מה סעיף 13 לתקנות מע"מ רישום אומר?
סעיף 13 לתקנות מע”מ רישום קובע איזה מקצועות חייבים להיות עוסקים מורשים! כל מקצוע אחר שלא נמצא בסעיף יכול להיות מסווג כעוסק פטור אם מחזור העסקאות שלו מתחת לתקרת העוסק פטור. במילים אחרות 25 מקצועות מופלים לרעה ביחס למקצועות אחרים בשוק:
- אגרונום
- אדריכל
- הנדסאי
- חוקר פרטי
- טוען רבני
- טכנאי
- טכנאי שיניים
- יועץ לארגון
- יועץ לניהול
- יועץ מדעי
- יועץ מס
- כלכלן
- מהנדס
- מודד
- מנהל חשבונות
- מתורגמן
- עורך דין
- רואה חשבון או שמאי
- בעל מעבדה כימית או רפואית
- רופא
- פסיכולוג
- פיזיותרפיסט
- רופא וטרינר
- רופא שיניים
- מרפא שיניים
הסיבה להפליה
בטח אתם שואלים את עצמכם מדוע מקצועות אלו דווקא מופלים לרעה בעוד קיימים מאות מקצועות שלא מופלים לרעה. מדוע מתכנת שכנראה מרוויח יותר מפסיכולוג יכול להיות עוסק פטור ואילו פסיכולוג מחויב להיות עוסק מורשה?
בהתחלה חשבתי שהסיבה היא שאותם עוסקים מספקים שירותים לעוסקים מורשים אחרים (ואז עניין המע”מ מנוטרל). התשובה לא הסתדרה כי יש מקצועות שמספקים שירותים לאנשים פרטיים והם כלולים ברשימה.
לאחר מכן פניתי לעמיתי רואי החשבון בעניין והם הפנו אותי לכתבה בכאן שם נאמר על ידי רשות המיסים (גורם אובייקטיבי) שהסיבה היא בגלל מחזור העסקאות הגבוה של אותם מקצועות, לכן אין מקום לכך שיהיו עוסקים פטורים. בעיני טיעון זה איננו הגיוני וגם לא נכון, יש כלכלנים שעושים 12 אלף ש”ח בשנה ויש כאלה שעושים 200 אלף ש”ח בדומה למקצועות אחרים.
לכן פניתי למכר שהפנה אותי למומחה בעניין והוא הסביר לי שהסיבה שרק אותם מקצועות מחויבים להיות עוסקים מורשים היא שהרווח הגולמי שלהם גבוה כלומר אין להם צורך להוציא הרבה הוצאות ביחס לעסקים אחרים ולכן שר האוצר החליט להחריג אותם ולחייב אותם להיות עוסקים מורשים ולשלם מע”מ.
אז מדוע מלא מקצועות נוספים לא כלולים ברשימה הזו? כי בשנת 1976 לא היו נפוצים מקצועות שנפוצים היום ולכן הם לא מופיעים בתקנה. במילים פשוטות במצב הקיים היום קיימת אפליה לרעה של אותן מקצועות שלא יכולים להיות עוסקים פטורים.
מה זה משנה שיש אפליה לרעת העוסק פטורים מורשים?
מקצוע שמופלה לרעה אם הוא עובד מול לקוחות פרטיים או עוסקים פטורים אחרים אז הוא משלם מס ערך מוסף. לדוגמא, יש פסיכולוג שמחויב להיות עוסק מורשה ויש יועץ זוגי שיכול להיות עוסק פטור, שתיהם מקבלים סך הכנסות של 70,000 ש”ח ואופי המקצועות שלהם מאוד דומה.
בפועל מה שיקרה הוא שהפסיכולוג ירוויח בנטו לפחות פחות 10 אלף ש”ח מהיועץ זוגי רק בגלל שהוא עוסק מורשה.
| עוסק פטור | עוסק מורשה |
סך הכנסות | 70,000 ₪ | 70,000 ₪ |
מע”מ | 0 | (10,171) ₪ |
הכנסות נטו | 70,000 ₪ | 59,829 ₪ |
עצומה לביטול סעיפים 13(1) ו13(2)
תקנות מע”מ שמפלות אינן גזרת גורל וניתן לשנות אותם ולמזלנו בקלות יחסית כי לא צריך לבצע חקיקה ראשית בכנסת אלא זו החלטה שיכולה להינתן ברמת משרד האוצר בהחלטת השר! ואם לא ישונה על ידם ניתן לפנות בעניין זה לבג”צ.
מע”מ הוציא מתוקף חלק מהסעיפים הללו בהחלטת מיסוי ועכשיו אני מזמין אתכם להצטרף לעצומה לביטול כל סעיפים 13(1) ו13(2) לתקנות מע”מ (רישום) אשר מפלים לרעה בעלי מקצועות מסוימים.
דיסקליימר: אין לראות פוסט זה כייעוץ מקצועי או מתן חוות דעת או המלצה אלא רק מהווה מסירת מידע בלבד ולא תחליף לייעוץ מקצועי, כמו כן ניתן לקרוא ביתר פירוט את ה-Disclaimer כאן.
