עצמאי או שכיר?
אחת השאלות המעניינות ביותר לפי דעתי היא מה עדיף להיות עצמאי או שכיר? בכנות אני עצמי מתחבט בשאלה זו הרבה פעמים ואני משער שרבים כמוני חושבים עליה.
אפשר לכתוב ספר שלם על שאלה זו ולכן אנסה להיות כמה שיותר תמציתי וממוקד ולא להיכנס לרזולוציות קטנות. בפוסט הבא אציג נתונים כלליים על שכירים ועצמאיים בישראל כדי לקבל תמונה כללית ואז אסקור יתרונות וחסרונות אצל עצמאיים ובשכירים.
נתוני שכר שכירים
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (= הלשכה) מספקת הרבה מאוד נתונים על שכירים ויכולתי להישאר ימים על ניתוח אותם נתונים, אך צריך להתמקד בשאלות ספציפיות:
- מה השכר ברוטו הממוצע של שכיר לחודש?
- מה השכר הממוצע ברוטו לחודש של שכיר בחלוקה לפי תחומים?
- מה ההבדל בשכר בתוך התחומים עצמם?
הערת אגב: בפוסט זה חישוב ממוצע השכר הוא ממוצע 12 החודשים האחרונים עד ל-03/2022, עשיתי זאת על מנת להקטין סטיות תקן ועיוות התמונה האמיתית. כמו כן, יכולתי להציג נתונים נוספים שרלוונטיים לפוסט אך השתדלתי להתמקד בעיקר בשאלות שהוצגו לעיל.
השכר הממוצע לחודש של שכיר בחלוקה לפי תחומים
ממוצע שכר השכירים בישראל הוא 11,748 ₪. ניתן לראות מנתוני הלשכה כי השכירים בתחומי הכרייה וחציבה, מידע ותקשורת, שירותים פיננסים ושירותי ביטוח, אספקת חשמל ומים, שירותי ביוב וטיפול בפסולת הם עם המשכורות הגבוהות ביותר.
מה הפרשי השכר בתוך התחומים עצמם?
אם בוחנים את הנתונים לעיל רואים שהחלוקה כללית מידי ולא ניתן להפיק מהם תובנות ספציפיות ולכן יש לבחון את הנתונים ברזולוציות יותר קטנות. בתוך התחום “המכניס” מידע ותקשורת ניתן לראות בגרף הבא טווח של משכורות על פי תתי-תחומים כך שלא כל מי שעובד בתחום מקבל משכורת ברוטו של כ-26 אלף ₪.
ניתן לראות כי המשתכרים הכי גבוהים הם העובדים בתחומי המחקר ופיתוח התוכנה אשר מרוויחים כ-42 אלף ₪. מלבד החלוקה לתתי תחומים ניתן לחלק את כל תת-תחום גם בנתוני מקום מגורים, מגדר, מגזר וכנראה נראה פערים.
מצד שני, לא כל עובדי “שירותי בריאות, רווחה וסעד” מרוויחים 9 אלף ₪ אלא ניתן לראות כי עובדי בתי חולים משתכרים יפה בממוצע כ-17 אלף ₪. אך חשוב לשים לב, כי בבתי חולים יש רופאים שמשכרים גבוהה משמעותית דבר המוביל לעליית הממוצע.
לכן גם בכל תת תחום יש לבחון את הדברים לעומק ולהיעזר בנתונים איכותיים יותר כגון חציון (יש עוד היבטים שיש בעבודה, כגון: תנאי ושעות העבודה, חיי משפחה וכו’)
מטרתי בהצגת הנתונים לעיל היא להציג שהנתונים לעיתים מטעים וחשוב לבצע הבחנות. אחד מהמסקנות שניתן להסיק מהגרפים לעיל היא שהשאלה בכמה תשתכרו איננה תלויה דווקא בכמה אתם מוכשרים ועובדים קשה אלא באיזה ענף אתם נמצאים.
ככל שתהיו בענף שהשכר בו גבוה יותר כך תוכלו לקבל שכר יותר גבוה ואם אתם גם חכמים וחרוצים תוכלו אז להרוויח עוד יותר.
נתוני הכנסה עצמאיים
אחרי שנברתי בלשכה המרכזית הצלחתי למצוא חלקי מידע (במקור 1 וגם במקור 2) אך הם לא מספיק מתאימים להשוואה. הנתונים הכי קרובים שהצלחתי לאתר הם מקובץ הרשויות המקומיות אשר בו מופיע נתונים על השתכרות של תושבים וביניהם עצמאיים לשנת 2019 וממנו הכנתי קובץ שאתם מוזמנים להציץ בו.
השתדלתי לשאול שאלות דומות לשאלות ששאלתי אצל השכירים אך אין באפשרותי לענות עליהם מכיוון שאין מספיק מידע בעניין והגעה למסקנות כלשהם תדרוש ניתוח מעמיק מידי. לכן אענה על שאלות אחרות שיוכלו לעזור לי לבצע השוואה בין עצמאי לשכיר לשנת 2019.
מה ההכנסה ברוטו הממוצעת של עצמאי לחודש?
על פי החישוב שביצעתי ההכנסה הממוצעת לחודש לעצמאי בשנת 2019 היתה כ-11,218 ₪ ולעומת זאת באותה שנה לשכירים השכר היה כ-10,224 ₪ (מקור הנתונים הוא מסקר כפי שמתואר בהסבר לקובץ הרשויות המקומיות ולכן יש לקחת בחשבון כי לשכירים קל יותר לענות כמה השכר שלהם לעומת עצמאים).
מה יחס העצמאיים ביחס לאוכלוסייה העובדת?
על פי החישוב שביצעתי על כל 11.78 אנשים עובדים יש מתוכם אחד עצמאי (באחוזים 8.5%)! במילים אחרות (ובעיגול מספרים) על כל 11 שכירים יש אחד עצמאי.
השוואה שכיר מול עצמאי מבחינה כלכלית
על בסיס הקובץ שממנו חישבתי את נתוני העצמאיים ניתן לראות כי היחס בין עצמאי לשכיר בהכנסה החודשית הוא 1.1 לטובת העצמאיים! אם זו התוצאה אז מדוע רק אחד מתוך 12 איש הוא עצמאי? האם אנשים לא רוצים להרוויח יותר כעצמאיים? התשובה לשאלה זו מורכבת יותר בפועל ואנסה להציג חלק ממרכבותיה לפחות בהיבט הכלכלי.
מה השכר כלכלי לשכיר בחודש?
נתחיל מהשכירים, אם נעמיק בשכר ברוטו שמופיע בתלוש המשכורת החודשי אז ניתן לאתר מרכיבי “הכנסה” שאינם מקבלים ביטוי כלכלי בשכר הברוטו ולכן יש פער בין השכר ברוטו לבין השכר הכלכלי של השכיר לחודש.
פער ראשון, אצל שכירים המעסיק מחויב לשלם חלק מהביטוח הלאומי והפנסיה עבור העובד ומרכיבי שכר אלו אינם מקבלים ביטוי במשכורת ברוטו של העובד. לכן אם נניח שחלק המעסיק בממוצע לדמי הביטוח הוא 6% ולפנסיה הוא 12.5% (6.5% רכיב תגמולים ו-6% רכיב פיצויים) אז נקבל שהשכר הכלכלי לשכיר בחודש הוא כ-12,116 ₪.
פער שני, לשכירים יש זכויות בעבודה מול המעסיק הכוללים ימי מחלה, ימי חופשה, ימי הבראה אשר יש להם “שווי כלכלי” שאותו יש לשקלל בחישוב שלנו. נניח ויש לעובד ממוצע במשק 18 ימי מחלה, 7 ימי הבראה ו-14 ימי חופשה ושווי יום הבראה הוא כ-400 ₪ ומספר ימי העבודה בחודש הוא 24. בשורה התחתונה עם מרכיבים אלו השכר הכלכלי של השכיר הוא 13,485 ₪.
הערת אגב: אפשר לראות כי היחס בין השכר הכלכלי של העובד בסך 13,485 ₪ לבין השכר ברוטו שמופיע בתלוש 10,224 ₪ הוא 1.32 ולכן מעסיקים ששוקלים להעסיק עובדים לוקחים בחשבון שעלות העובד שלו היא לא השכר ברוטו שרשום בהסכם העבודה אלא יש להכפיל את השכר ברוטו הזה בכ-1.4 לפחות (מכיוון שיש עלויות עקיפות נוספות).
מזווית אחרת אפשר להגיד גם שאם אתם מבקשים מהלקוח שלכם תעריף שעתי מסוים ואתם רוצים להשוות אותו לתנאים שהייתם מקבלים כשכירים אז תחלקו את התעריף השעתי ב-1.3 (כמובן שיש לעשות לפני מע”מ).
פער שלישי, לשכירים יש זכויות סוציאליות שעצמאיים אינם מקבלים מול הביטוח לאומי שאינם נכללים בעלויות המעסיק. הבולט שבזכויות הוא דמי האבטלה שקשה להעריך את הערך הכלכלי שלו מכיוון ששכירים לא מנצלים אותו כי הוא פחות “כלכלי” אך עצם קיום האופציה מעניק ערך כלכלי ולכן אעריך את שווי האופציה הזו בכ-315 ₪ לחודש בממוצע.
לסיכום, אני משערך שהשכר הכלכלי הממוצע לשכיר לחודש הוא 13,800 ₪ ולא 10,224 ₪ כפי שמוצג בנתונים היבשים שהצגתי לעיל.
הכנסה כלכלית לעצמאי בחודש
נעבור לעצמאיים, אם נעמיק בהכנסה ברוטו של העצמאיים אז ניתן לאתר מרכיבי “הכנסה” שלא מקבלים ביטוי כלכלי במספרים ולכן יש פער בין ההכנסה ברוטו לבין ההכנסה הכלכלית.
היתרון הגדול ביותר של עצמאיים הוא היכולת שלהם להקטין את ההכנסה דרך קיזוז של הוצאות המשמשים אותם לפעילות עסקית (וכך לשלם פחות מיסים). לרוב ההוצאות הללו כוללות בתוכן “הוצאות מעורבות” שהעצמאי משתמש בהם גם לצרכיו הפרטיים והיה משלם אותם גם אם הוא היה שכיר.
נציג דוגמא מוחשית, לעצמאי יש הוצאה חודשית לפלאפון בסך 100 ₪, הפלאפון משמש לצרכים פרטיים וגם לצורכי העסק – כלומר מדובר בהוצאה מעורבת שניתן לקזז אותה כנגד הכנסה. נניח וניתן לקזז מההכנסה רק 50 ₪ בגין ההוצאה על הפלאפון, המשמעות היא שהעצמאי הקטין את ההכנסה שלו ב-50 ₪ על הוצאה שהוא היה מוציא אלמלא היה עצמאי.
כפי שניתן לראות קשה עד בלתי אפשרי להעריך את הערך הכלכלי של האפשרות לקזז הוצאות מעורבות וזה תלוי בהרבה משתנים נוספים. מסקירת הוצאות מעורבות ניתן לראות כל מיני סוגים של הוצאות שלא ניתן לקזז את כל סכומן כנגד ההכנסה: אחזקת רכב, ביגוד, הוצ’ משק בית (אם העסק בבית), תקשורת ועוד.
אעריך כי סכום ההוצאות המעורבות הממוצע המקוזז מההכנסה של העצמאי בחודש היא 1,500 ₪ (בתוך סכום זה כלול גם ניכוי חלקי בדמי ביטוח שמס הכנסה מאשר). כך שההכנסה הכלכלית של העצמאי לחודש היא 12,718 ₪.
האם כדאי כלכלית להיות שכיר או עצמאי?
לאחר שסקרתי מהנתונים היבשים את הכדאיות הכלכלית בלהיות שכיר ומנגד את הכדאיות הכלכלית בלהיות עצמאי (ישנם שיקולים כלכליים נוספים אך אינני מעוניין להאריך את הפוסט) אז ניתן להעריך שכדאי להיות שכיר יותר מעצמאי מכיוון שההכנסה הכלכלית הממוצעת אצל שכירים היא כ-13,800 ₪ ומנגד אצל עצמאיים 12,718 ₪.
הערת אגב: קל לראות כי הפער בין העצמאיים לשכירים נובע מחקיקה המקנה זכויות רבים לשכירים אך מנגד איננה מעניקה זכויות שווים לעצמאיים ובעצם יוצרת חוסר שוויון מובנה במערכת. מדוע מעסיק נדרש לשלם על העובד חלק מהביטוח לאומי? מדוע המעסיק נדרש לשלם חלק מהפנסיה?
אין לי תשובה מוחלטת אלא רק תיאוריה שזה עניין פוליטי, ישנם איגודי עובדים חזקים במדינה וגם עובדי המדינה עצמם שכירים ולכן קל לקדם חקיקה לטובת השכירים על חשבון המעסיקים שאינם מאוגדים ורבים כמו כמות העובדים במשק ולכן הכוח הפוליטי שלהם חלש. זו אחת הסיבות שעל עצמאיים לדאוג למקסם את הזכויות ולמזער את החובות שלהם כמה שניתן כדי להקטין פער שיצרה חקיקה לא שוויונית זו.
על מנת לקבוע מסקנה מוחלטת מבחינה כלכלית כי כדאי להיות שכיר יותר מעצמאי, הדבר שנדרש לעשות הוא גם לנתח את ההכנסה הכלכלית לשעה ומכיוון שאין נתונים על שעות העבודה של העצמאיים אינני יכול להצהיר “קבל עם ועדה” שפחות כדאי להיות עצמאי מאשר להיות שכיר אך כן להגיד שניתן להניח זאת.
אומנם, ישנם יתרונות גדולים בלהיות שכיר על פני עצמאי מבחינה כלכלית אבל ברצוני לציין שקיימת עוד אופציה שהיא אולי אפילו יותר טובה והיא להיות שכיר עצמאי כך שאתם עובדים כשכירים אך יש לכם פעילות עסקית צדדית שבה אתם יכולים להרוויח גם מהיתרונות של עצמאי.
אוקי, אז אחרי שסקרתי האם כדאי להיות שכיר או עצמאי מבחינה כלכלית אדגיש שישנם עוד שיקולים שנכון לשקול ואשתדל לפרטם בטבלה הבאה בתמציתיות מכיוון שמטרת בוקסטרפ היא להתמקד בהיבטים כלכליים-בירוקרטיים ופחות בהיבטים פסיכולוגיים.
השוואת יתרונות וחסרונות עצמאיים מול שכירים
| עצמאיים | שכירים |
אפשרות הבחירה (=שליטה) | היתרון הגדול ביותר של עצמאיים הוא אפשרות הבחירה בכל היבט בחיי העבודה שלהם. מנגד היתרון מהווה גם חסרון בכך שאין מסגרת ולכן חשוב לבנות מסגרת עצמית בה יהיה משמעת עצמית, התמדה ומיקוד. | שכירים נמצאים בתוך מסגרת ברורה ותפקיד מוגדר ולכן אפשרות הבחירה שלהם מצומצמת משל עצמאיים. מנגד גם לשכירים ישנה אפשרות בחירה במסגרת העבודה וכמובן תמיד את האפשרות להתפטר ממקום עבודה אם לא טוב להם. |
הגשמה עצמית | לעצמאיים יש את היכולת להגות רעיון, לבנות עסק ולעבוד בעסק שהם בנו במו ידיהם דבר זה מעניק תחושה של הגשמה עצמית. מנגד אתם יכולים לקבל תחושת תסכול מכיוון שאינכם מצליחים להקים או לתפעל את העסק שלכם בהצלחה | ההגשמה עצמית של השכירים איננה תלויה רק בהם אלא יותר בחברה שהם בחרו לעבוד בה ובתפקיד שהם עובדים בו. ככל שחזון החברה גדול יותר והתפקיד שהשכיר לוקח בו חלק מעורב יותר כך תחושת ההגשמה העצמית תעלה
|
הכנסות | לעצמאיים אין תקרת הכנסות ולכאורה השמיים עבורם הם הגבול. בפועל ניתן לראות לעיל כי עצמאיים מרוויחים פחות משכירים בממוצע לחודש | לשכירים תמיד יש תקרת הכנסה התלויה ברזומה שלהם ובערך מוסף שהם מעניקים לחברה. למרות החיסרון בתקרת הכנסה, בפועל שכירים מרוויחים יותר מעצמאיים בממוצע לחודש |
התפתחות אישית | עצמאיים בבניית העסק שלהם נדרשים להתמודד מול הרבה סיטואציות ומצבים ולכן הם נעשים הם מתפתחים בהרבה אפיקים אך לא באופן מקצועי בנישה מסוימת | שכירים מתמקצעים לרוב בנישה מסוימת בתוך התחום שלהם ומתפתחים עם מגמות המקצוע שלהם אך מנגד אין להם התמקצעות בשלל תחומים ובהבנה רוחבית של העסק בו הם עובדים |
סיכונים | עצמאיים נדרשים לקחת סיכונים רבים בהרבה היבטים הן פיננסים והן אישיים על מנת שהעסק יצליח | הסיכון העיקרי של שכירים בעבודה שלהם הוא הסיכון שיפטרו אותם הן מסיבות הקשורות אליהם הן מסיבות הקשורות לעסק בו הם עובדים |
הצלחה | סיכוי ההצלחה של עסק לשרוד יותר מ-10 שנים הם פחות מ-50% וזה תלוי גם באיזה ענף העסק נמצא. אך כאשר ההצלחה מגיע היא נזקפת לטובת העצמאי והוא שייהנה מפירותיה | המעסיק של השכירים הוא שיאכל את פירות ההצלחה של השכיר אך מנגד השכיר כנראה יעלה בדרגות הארגון בו הוא עובד ויוכל להשתכר הרבה יותר |
סביבה | העצמאיים יכולים לבחור סביב מי הם יעבדו (לקוחות, ספקים, עובדים) אך מצד שני הם נדרשים להתמודד עם תחושות בדידות ולעיתים חוסר אונים | השכירים לא קובעים מי יהיה הסביבה שלהם אלא רק את החברה והתפקיד בו הם יעבדו אך מנגד הם נדרשים לעבוד בשיתוף פעולה עם עובדים נוספים מה שיוצר תחושת שייכות ואחווה |
מה כדאי להיות עצמאי או שכיר?
כמו שציינתי בתחילת הפוסט, יש אפשרות לרשום ספר שלם על ההשוואה בין שכירים לעצמאיים ואני חושב שסך הכל יש קיבלתם כאן סקירה תמציתית מעוררת מחשבה. בשורה התחתונה, אני חושב שרוב האנשים אינם קובעים האם להיות עצמאי או שכיר על פי שיקולים כלכליים אלא יותר משיקולים פסיכולוגיים ומהאופי שלהם.
ישנם אנשים שאינם מעוניינים בחיים מאתגרים ולכן בוחרים בדרך הנוחה והפשוטה והיא לעבוד כשכירים במקום עבודה במסגרת ברורה ולבצע הפרדה מוחלטת בין העבודה למשפחה. לעומתם, ישנם אנשים שקשה להם לשבת בנחת😅 או בתוך מסגרת מחייבת ומחפשים דרכים “לעשות כסף” או שרוצים להגשים רעיון או חזון שלהם וההתלהבות מניעה אותם להשקיע ולעיתים להקריב מחייה המשפחה שלהם לצורך כך.
מה יותר טוב שכירים או עצמאיים? בתור מישהו שעבד כשכיר וגם כעצמאי אני חושב שהתשובה תלויה באדם עצמו ולעיתים בתקופות בחיים. לפעמים נוח לאדם להיות במסגרת ולהתפתח ולעיתים הוא מעוניין לנסות לפרוץ ולנסות “משהו מעבר” ואין בכך שום רע בשתי הצדדים.
כך גם אני במהלך בניית בוקסטרפ בחרתי להיות עצמאי כדי לידי ביטוי את הניסיון והידע שרכשתי ולעזור ליזמים, בעלי עסקים להעז להקים ולנהל את העסקים שלהם בעצמם ביעילות ובחסכוניות ולשכירים למקסם את זכויותיהם בעבודה כך שיוכלו לקבל החלטות נכונות בניהול ההון והכספים שלהם שיוביל לרווחה כלכלית.
דיסקליימר: אין לראות פוסט זה כייעוץ מקצועי או מתן חוות דעת או המלצה אלא רק מהווה מסירת מידע בלבד ולא תחליף לייעוץ מקצועי, כמו כן ניתן לקרוא ביתר פירוט את ה-Disclaimer כאן.
פוסטים רלוונטים נוספים
עוסק פטור מורשה – סעיף 13 תקנות מע”מ
דיווח מע”מ
